הותר לפרסום

ביום שבעה באוקטובר 2023, חרב עולמי ומאותו רגע חיי השתנו לגמרי.

הנפש התרסקה לרסיסים הדמעות לא הפסיקו ולא מפסיקות עד היום

הלב עם משפחות החטופים הנרצחים והנופלים.

 

לאחר שראיתי את כל ה”קוביות” ומסכי הטלווזיה מלאים בתמונות מקובצות

של החללים והנופלים החלטתי לבנות באמצעות כלים שעומדים לרשותי

ספר זיכרון שיאגד את כל הנופלים והנרצחים בטבח ובמלחמה.

 

תחושת הבטן שקיבלתי היא שאיש לא מבין  את כמות הנרצחים והנופלים

שחצתה את 1,600 נשים וגברים מעולל ועד קשיש משפחות זוגות ומה בעצם לא.

זה הביא אותי להחלטה לחבר את הכל בספר זיכרון  אחד ייחודי.

 

בניית הספר נעשתה במשך מספר שבועות, התרסקתי לא פעם

עצרתי והמשכתי ולאחר מכן נדרתי נדר שהספר ימשיך להתעדכן

כל פעם שנקבל מידע על חלל נוסף וכך אני נוהג עד היום.

זה עלה לי ועולה לי בהמון בריאות, מעט אנשים מסביבי מודעים לעצם העשייה

ולא יודעים מה עובר עלי בכל פעם שמגיעה בשורת איוב.

נשבעתי וכך יהיה והספר הזה יהיה מצבה וזיכרון לכל אלה שאיבדו את חייהם.

 

עשיתי את המיטב, בדקתי מכל הכיוונים על מנת לאשש ולאמת שמות ותמונות

וקיבצתי את הכל בספר אחד שמכיל את הפנים והשמות ואם החסרתי שם

או טעיתי בפרט כזה או אחר זה לא מזדון ואנא עדכנו אותי ואשלים את המידע במהרה.

 

אין לי יום, אין לי לילה ועשיתי את הכל למען לתת לכל אחד ואחת את הכבוד

​​

כיצד הספר נבנה ועל התהליך

ספר הזיכרון "הותר לפרסום" נבנה על ידי יוסי קווטינסקי, כבד שמיעה.
בעלי האתר האינטרנט הפורמט הדיגיטלי שלי אשר מתמקד בבניית ספרים ופרסומים
בפורמט דיגיטלי מקוון.
יוסי קווטינסקי, יליד ירושלים, בן למשפחה שכולה ונקרא על שם הדוד שנפל בתאונת אימונים בשנת 1961 – יוסף יעקב קוטינסקי.

כיצד נבנה הספר ?

ספר הזיכרון נבנה על פלטפורמה של תוכנה אשר מאפשרת בנייה מודולרית של ספר דיגיטלי. ניתן לבצע בה הוספת עמודים, שינוי והחלפה, הוספת תוכן עניינים ועוד.

ההחלטה על בניית הספר הגיעה לאחר שראיתי את כל הטבלאות והדפים האין סופיים של חללים וקיבלתי את תחושת הבטן, שכל הכמות הזו והשמות האלה הולכים לאיבוד במרחב הוירטואלי בלי שאיש מבין את עוצמתם. עוד דף ועוד דף באינטרנט לא מראים את העוצמה שמביא ספר דיגיטלי אחד שמאגד בתוכו את כל השמות.

לאחר שהגיע ה"בום" מעוצמת האסון, ישבתי וחשבתי לעצמי איך אני מביע את עצמי לאור האסון הגדול הזה. התחלתי לבנות ספר, נעצרתי לא פעם, האמת כמעט וויתרתי וזאת כי ככל שראיתי את עוצמת האסון כך נפלתי לא מעט פעמים ורציתי לוותר כי נשברתי נפשית.

לאחר שקיבלתי דחיפה ממספר אנשים החלטתי שאני מקדיש את השנה הנוכחית לא לעסק שלי כמקום ראשון, אלא לבניית ספר הזיכרון הדיגיטלי וזאת על מנת שלפחות במקום אחד יונצחו תחת ספר אחד כל אלה שנפלו ונרצחו מאז 7 באוקטובר 2023 – האסון הנורא.

בשלב הראשון התחלתי לרכז נתונים ולהבין את העוצמה של הדבר. בניתי לעצמי תבנית מסויימת והאמת השם הותר לפרסום לא היה אז עוד.

התחלתי לבנות את הדפים של החללים, שבתחילה רק היה שם ותמונה. כך אספתי את המידע הראשון ונבנו לאורך שבועות, ימים ולילות ארוכים וכואבים את הספר במתכונתו הראשונה עד שנאגדו בו 1200 שמות.

לאחר שבניתי את הספר בשלב הראשון שמתי לב שישנם אי התאמות והתחלתי לבדוק מחדש כל שם ושם כאשר הצלבתי עם 4-5 אתרי אינטרנט על מנת למצוא את השלמות של הספר.

לאחר מכן ביצעתי הצלבה עם אתר "צהל במלחמה" על מנת לעדכן את כל נושא החיילים וכל מי שרשום בו. לציין, תוך כדי שאני בניתי המשכתי כל הזמן לעדכן את הספר באופן שוטף בכל חלל שהתקבל כך שמאותו רגע שבניתי את הספר, כל חלל שנוסף התווסף בתוך 24 שעות למאגר המידע.

כאשר סיימתי את השלב הזה של אימות, הרגשתי, שהספר עדיין לא מביע את עוצמתו.

היה חסר לי בעצם איפה נפל אדם, איפה נרצח, איפה איבד את חייו ובאיזה תאריך זה קרה.

ואז לאחר שהתאוששתי קצת מעוצמת הדבר, החלטתי שאני חוזר על הבנייה של הספר מהתחלתו, כאשר לכל חלל אני מוסיף את המידע הרלוונטי לו – היכן נפל או נרצח, איפה שרת, איפה מצא את מותו, איפה נרצח וכמובן שאני כותב פה אני מטעמי כתיבה רושם בנוסח זכר אבל מתכוון לשני המינים כאחד.

לקח לי חודשיים או שלושה עד שסיימתי את הפרק הזה שבו עידכנתי את כל השמות של הנופלים והנופלות, הנרצחים והנרצחות עד שכל המידע עלה לספר. לא תמיד היה קל למצוא את המידע, לפעמים ישבתי שעות לחפש מידע איפה נפל או נרצח איש זה או אישה זו ולקח לי זמן עד שהצלחתי להגיע למידע המקסימאלי האפשרי על כל אחד ואחת.

בבנית הספר הזה, זלגו הדמעות באופן מטורף. לראות כל האנשים שאיבדו את חייהם בטבח הנורא, לראות איך נמחקו משפחות שלמות ואיש אפילו לא מודע לעוצמת המכה. כאשר אני בונה דפים ופתאום, רואה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד מאותה משפחה לא פעם פשוט התייבשתי על המקלדת, איבדתי את עצמי והרגשתי חורבן אמיתי. עד שבניתי את הספר, מודה ואני כאחד שיחסית מחובר לחדשות, רק שבניתי את ספר הזיכרון התחלתי להבין מה קרה פה ואת עוצמת האסון.

לילות לא ישנתי, וגם שהייתי ער מודה, לא מצאתי את עצמי, הסתובבתי "זומבי" כאשר אני פשוט בוכה לעצמי כאשר מסביבי איש לא מבין ואיש לא יודע ומודע מה אני עושה בביתי. כן שכל אחד עשה לעצמו ולחייו, אני ישבתי לילות וימים, סופי שבוע ארוכים, לא חייתי אלא הייתי עסוק מאז נובמבר 2023 בבניית ספר הזיכרון שבהתחלה היה בשמו הראשון ספר זיכרון לטבח 7 באוקטובר ולאחר מכן שינה את שמו ל"הותר לפרסום".